<h1>שו"ת הרשב"א ח"ד סימן פ"ח</h1>
<h2>דף כט:</h2>
שאלני הר' רבי יוסף י"א בר' אליהו אחי הר' ר' פרץ יכון לעד בחסד כח מורינו ורבינו הישיש הק' ר' שלמה יצ"ו ויחיה לעד ויאריך ימים, הנה בשלוה אנחנו ושלותו אנחנו תמיד דורשים באשר הוא תפארת נר ישראל וצבי תפארתם, והנה כי בשכבר על ידי שלוחי חברינו אשר ראו את כבודך הוגד לנו כי מורינו שיחיה נוהג איסור בכרכום של גוים, ודבר רחוק ומופלא הוא ממנו, כי רבותינו הקדמונים נוחי נפש נהגו בו היתר, ולכן אם כשר בעיני מורינו יצוה לאחד מן הנערים יכתוב לנו דעתו וטעמיו וראיותיו, ושלום למורינו רבינו הישיש שיחיה ויגדיל לעד עם שלום דעתו יוסף בן החכם רבי אליהו נב"ת. תשובה איברא לא אמרתי שיהא אסור מדין גמרין ומגזרת חכמים כגבינה ומורייס וחבריהם, אבל בכל דור ודור יש לאסור משל גוים מה שדרכן לעשות בהם דברים של איסור, דומה למה שאסרו כבשים שדרכן ליתן בהם יין וחומץ [ל"ה ע"ב], ולפיכך בזמנינו זה נתגלה לנו שעושים בכרכום דברים הרבה של איסור. ודע כי בארצינו מקרוב התחילו לנטוע כרכום הרבה וצומח לאין שיעור, ותחילה התחילו לעשות מבשר השורים חוטים חוטים כחוטי הכרכום ומערבים בתוכו.
